Filippo Scopelliti 1, Antonio Pea 2, Rita Conigliaro 3, Giovanni Butturini 4, Isabella Frigerio 4, Paolo Regi 4, Alessandro Giardino 4, Helga Bertani 3, Marina Paini 5, Paolo Pederzoli 4, Roberto Girelli 4
מאמר שפורסם ע"י ד"ר Filippo Scopelliti, רופא כירורג בביה"ח Pederzoli באיטליה – נושא המאמר הינו צריבה בגלי רדיו תחת אולטראסאונד אנדוסקופי (EUS-RFA) במטופלים עם סרטן לבלב לא נתיח
מדובר במחקר שתוכנן בכדי להעריך את הבטיחות והסבילות של צריבה בגלי רדיו תחת אולטראסאונד אנדוסקופי, עבור גידולי לבלב לא נתיחים.
צריבה היא טכניקה מוכרת היטב שמשתמשים בה כדי לטפל בגידולים סולידיים, בניהם גם סרטן לבלב לא נתיח ולא גרורותי, בעיקר מסוג אנדוקרצינומה דוקטלית (PDAC). שימוש בטכניקה זו הראה הישרדות טובה יותר של המטופלים. לאחרונה משתמשים בצריבה בגלי רדיו תחת אולטראסאונד אנדוסקופי, והמטרה של מחקר זה היא להעריך הבטיחות והסבילות של שיטה זו לגידולי לבלב לא נתיחים מסוג PDAC.
סרטן לבלב מתייצג כנתיח בפחות מ-10% מהמקרים. רוב המטופלים מאובחנים בשלב מתקדם, עם גרורות מרוחקות או חדירה מקומית של הגידול. במטופלים עם מחלה מקומית מתקדמת, מטרת הטיפול הראשונית היא להקטין את גודל הגידול כדי שיהיה נתיח בעתיד. כיום קיימים טיפולי כימותרפיה מתקדמים אשר יכולים להקטין את גודל הגידול ב- 25-30% מהמקרים. בשאר המקרים, המחלה תתקדם למרות הכימותרפיה. לאחרונה פותחו טכניקות של צריבה המבוססות על יצירת נזק לגידול באמצעות חום, ואלו נבחנו במטופלים עם PDAC לא נתיח. ההליך של צריבה בגלי רדיו תחת אולטראסאונד אנדוסקופי מוביל לנמק ברקמת הגידול ותיאורטית יכול להפעיל את מערכת החיסון של המטופל כנגד גידול.
בביה"ח בו בוצע המחקר הנוכחי, 300 מטופלים בעשר השנים האחרונות טופלו בשיטה של צריבה עבור PDAC, אך היא לא בוצעה עם אולטראסאונד אנדוסקופי, אלא בוצעה בניתוח בטן פתוח או בניתוח בטן בגישה לפרוסקופית. ב-25% מהמטופלים האלו נצפו סיבוכים אחרי הניתוח.
עבור המחקר הנוכחי נאספו 10 מטופלים (7 גברים, 3 נשים) עם סרטן לבלב לא נתיח ולא גרורתי מסוג PDAC, כאשר כולם עברו טיפול מקדים כימותרפי ו-5 מהם עברו גם טיפול קרינתי. 5 מהטופלים הראו תגובה חלקית לטיפולים המקדימים כך שהגידול שלהם קטן, ו-5 לא הראו תגובה. צריבה בגלי רדיו תחת אולטראסאונד אנדוסקופי בוצעה בהצלחה בכולם, בזמן חציוני של כשמונה חודשים אחרי הטיפולים המקדימים, ללא סיבוכים משמעותיים. לאחר מכן נאסף מידע קליני ורדיולוגי (הדמייתי) על התהליך, כאשר שלושים ימים אחרי הצריבה ראו ב-CT איזור צרוב בתוך הגידול, בכל המטופלים.
מבחינת בטיחות הטיפול; מתוך 10 מטופלים, 2 דיווחו על כאב בטן שחלף מעצמו, 2 הציגו סימנים של מיימת קלה בבדיקת CT בוצעה כשבוע אחרי ההליך, ו-2 נוספים הראו נוזל סביב הלבלב. סה"כ אפשר להגיד ש-4 מטופלים הראו סימנים מעבדתיים והדמייתיים של דלקת לבלב קלה, כיממה אחרי ההליך. באותם מטופלים לא הייתה לכך השפעה משמעותית על התוצאות הקליניות של הטיפול, מה שמדגים שהוא טיפול בטוח. חשוב לציין שלא נצפו סיבוכים כלל כשלושים ימים אחרי ההליך, בכל המטופלים, ושהזמן הממוצע לאשפוז היה שלושה ימים.
מבחינת סבילות הטיפול; בכל 10 המטופלים נצפה נזק לגידול ע"י הצריבה. בגידולים גדולים בוצעו מספר צריבות. הצריבה גורמת כאמור לנמק, וגודל הנמק תאם את מספר הצריבות שבוצעו.
לסיכום, אפשר לשקול שימוש בצריבה בגלי רדיו תחת אולטראסאונד אנדוסקופי במטופלים עם PDAC לא נתיח ולא גרורתי, אחרי טיפולים כימותרפיים. לפי התוצאות הראשוניות של מחקר זה, השיטה פולשנית במידה מינימלית, בטוחה וסבילה, עם סיבוכים מעטים וללא תמותה נלווית. בנוסף, השיטה מפחיתה את מספר ימי האשפוז של המטופל ומאפשרת לו לחזור במהרה לטיפול האונקולוגי.
תמונות:
בתמונה A רואים סריקת CT המציגה גידול בגוף הלבלב, לפני שבוצעה צריבה בגלי רדיו תחת אולטראסאונד אנדוסקופי.
בתמונה B רואים סריקת CT המציגה איזור כהה בתוך הגידול שנמצא בגוף הלבלב, כתוצאה מהצריבה.